החלטה בתיק ב"ל 30393-05-13

2.       נקודת המוצא להערכת סכום הוצאות המשפט, אמורה להיות בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה שלפיה - נכון לפסוק הוצאות על פי בסיס של כפל התעריף החל על הסיוע המשפטי שאותו ניתן לעגל בתיאומים סבירים (ראו: דב"ע מד/0-130 המוסד לביטוח לאומי - גולדפרב, פד"ע טז 310, דב"ע מט/151-04 המוסד לביטוח לאומי - סורסקי, פד"ע כא 130, דב"ע נא/88-0 מירב - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם) וכן עב"ל 127/99 עזבון גויטע ז"ל - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם)).

          בתיק זה היה צורך בלימוד הנושא, ולא התקיים כל דיון.

3.       אני סבור שבתובענה זו נכון לסטות מעט כלפי מעלה מאותה נקודת מוצא, וזאת מאחר שהמכתב שהנתבע שלח לתובע, ביום 16/10/12 ואשר כנגדו הוגשה התובענה, מלמד לכאורה על כך שהנתבע דחה את התביעה (בעבור 90 הימים הראשונים) בלא קשר להוראות הדין. במכתב, כפי שצוטט בהחלטה מיום 22/5/13, נאמר כי התביעה לדמי אבטלה בעבור 90 ימי האבטלה הראשונים - נדחתה בשל כך שהתובע לא המציא הוכחות לכך שהוא פוטר בעוד שהדין אינו דורש שהמבוטח דווקא "יפוטר" כתנאי לזכאות לדמי אבטלה ב-90 הימים הראשונים.

4.       יתרה מכך; ב"כ התובע פנה במכתב מטעמו אל הנתבע, עוד ביום 13/9/12. במכתב זה הובהר לנתבע כי בשל מצב היחסים בין התובע לבין מעבידיו לשעבר - אין בידי התובע מכתב פיטורים. לא זו בלבד, אלא שב"כ התובע הפנה את הנתבע לתובענה שהתנהלה בבית דין זה בין התובע לבין מעבידיו לשעבר, אלא שפקיד התביעות כלל לא התייחס במכתבו מיום 16/10/12, למכתבו של ב"כ התובע מיום 13/9/12 (והנתבע לא הגיב על אותו מכתב גם באופן אחר כלשהו).

5.       אילו היה הנתבע נוהג באופן סביר ומתייחס לטענות שהובאו בפניו, היה נחסך הצורך בהגשת התובענה לבית הדין.

          לדעתי, סכום ההוצאות אמור לשקף את מורת הרוח מהתנהגותו של הנתבע הן בכך שהתעלם ממכתבו של ב"כ התובע והן בכך שהתעלם מהוראות הדין.

6.       אבהיר כי אותה מורת רוח כלפי הנתבע, היא רק לגבי השלב שעד להגשת התובענה. עם הגשתה, והעברת התובענה לטיפול הלשכה המשפטית של הנתבע, פעלה לשכה משפטית זו כמצופה ממנה, ובהתאם לכך - הודיע הנתבע על הסכמתו לקבלת התביעה.

7.       לפיכך, כשאני מביא כנקודת מוצא את כפל התעריף שנקבע בתוספת השניה לתקנות הסיוע המשפטי, התשל"ג-1973, אך סוטה ממנה כלפי מעלה - אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 2,950 ש"ח (כולל מע"מ). סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 16/9/13, אם לא ישולם לפני כן.

8.       כל אחד מהצדדים זכאי לבקש, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, רשות לערער על החלטה זו תוך 15 ימים מהיום שבו ההחלטה תומצא לו.

ניתנה היום,  כ"ב בתמוז תשע"ג, 30 ביוני 2013, בהעדר הצדדים.